בס"ד

חוק המזונות – מידע נוסף

"חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995"  חוק זה בא להסדיר את ענייני הגירושין וכל הנלווה אליהם מבחינה חוקית, בחוק זה מפורטים כל נושא התובענות השונות במהלך גירושין כמו :

"הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס.

תובענה למזונות או למדור , תובענה לאבהות או לאמהות ועוד ועוד.

כמובן שלא היה זה החוק הראשון בעניין קדמו לו חוקים משנים קודמות ב1953 , 1973,1959, 1992 וכו' בכל פעם נדרשו שינויים ותקנות בהתאם להתפתחות החברה, תקדימים וצרכים חדשים.

ענין דמי המזונות סודר אז כבר בחוק אך עבר שינויים נצרכים מההתפתחויות בחיי המשפחה בימינו.

חקו המזונות – אך תחילה נבהיר מהם דמי מזונות?

דמי המזונות הם תשלום הנועד לממן את צרכי הילדים, לדאוג לרווחתם ולהבטיח את רמת החיים שלהם.

מה כלול בדמי המזונות?

הוצאות מחיה, כלכלה, ביגוד, הנעלה וכל הצרכים הבסיסים.

מי משלם את דמי המזונות?

ישנה חלוקה בחוק ובתקנות וחלו לא מעט שינויים תקדימיים בשנים האחרונות, מבלי להיכנס לפרטי פרטים, ניתן לחלק את החיוב על האב לילדיו עד גיל 6 יש סוברים עד גיל 9 ויש הסוברים עד גיל 15 , בהם על פי חוק על האב לשאת בכל הוצאות הילדים, אחרי גיל 6/9/15, ניתן לחלק זאת בין האב לאם בהתאם לקריטריונים, של זמני השהות, ההכנסות וקביעת האחריות ההורית(משמורת).

האם בכך תמו התשלומים?

בהחלט לא, ישנם דמי המזונות המשקפים את הצרכים הבסיסיים של הילדים, אך ישנן גם הוצאות משתנות או דמי מחציות כפי שנהוג לקרוא להם, אילו הם תשלומים עבור צרכים שאינם קבועים כמו:

קייטנות, צהרונים, מעונות יום, חוגים, טיפולים משלימים, פסיכולוגים, אבחונים, טיפולי אורתודנטיה, טיסה לפולין וכו', ניתן להגדירם כתשלומים שאינם כלולים בחוק חינוך חובה ובחוק בריאות ממלכתי.

תשלומים אלו מתחלקים חצי בחצי בין ההורים.

מדור – הוא התשלום עבור "הגג" של הילדים ונקבע כי האב ישתתף בהוצאות המדור עבור ילדיו עד 50% מעלות השכירות באם אין הסדר אחר כמובן וכן יישא באחזקת המדור שהן הוצאות הבית כמו וועד בית, ארנונה, חשמל וכו', ישנו חישוב של היחס בהוצאות בהתאם למספר הילדים.

ביולי 2017 נקבעה תקנה חדשה לאחר פסק דין תקדימי ובו חלו לא מעט שינויים בהתחשב בסיטואציות של אבות גרושים אשר התקשו לשאת בנטל כל התשלומים עבור ילדיהם.

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע את התנאים שבהם חייב אדם במזונות בן/בת-זוגו, ילדיו ובני משפחה נוספים וכן את דרך קביעת היקף המזונות, את המקרים שבהם פטור אדם מתשלום מזונות, את תוקף הזכות לקבלת מזונות, את סמכות בית משפט לענייני משפחה‏ בנושא ועוד.

התקנה החדשה באה לתת מענה ולנסות ולעשות מעט סדר בעניין תשלומי דמי המזונות, אם עד כה לא הייתה כל התחשבות בהכנסות של שני הצדדים ובאופן קבוע, חויב האב בדמי מזונות, גם כאשר הוא הרוויח פחות מבת זוגו, למרות מיצוי כושר ההשתכרות שלו,  היום באו התקנות ומאפשרות בדיקה של ההשתכרות של שני הצדדים, כושר ההשתכרות וחלוקת זמן השהות של הילדים.

כלומר במצבים בהם , האם מרוויחה ומשתכרת יותר מהאב, למרות שהוא מיצה את כושר ההשתכרות שלו והילדים שוהים מחצית מהזמן או כמעט מחצית מהזמן אצל האב, עבור ילדים הגדולים מגיל 6, ניתנה פסיקה לפני זמן מה במקרה ספציפי זה ,אשר ביטלה את חויב המזונות החלים על האב, או במקרים אחרים הפחיתה משמעותית את חויב דמי המזונות החלים על האב.

ניתן לומר כי התנודות החברתיות מורגשות היטב גם במישורים המשפטיים ונתנו מענה לצורך ולקושי אשר נוצר בשטח והביא תקנות חדשות אשר עדין נבחנות בזהירות רבה, מתקבלות בברכה במקומות מסוימים כמו ארגונים לאבות גרושים, או בחשדנות ואף בכעס בארגוני הנשים אשר להן ביקורת קשה על תקנות אלו מסיבות שונות.

דמי המזונות מהווים לעיתים קרובות סלע המחלוקת בתיקי גירושין, אם בשל הקושי הכלכלי, לאחר הגירושין עוברים בני הזוג מכלכלת משק בית אחד לשני משקי בית ועם אותן הכנסות ולעיתים אף עם פחות הכנסות  ואם בשל הכעס מעצם הפרידה, הגירושין, תחושת הכישלון, רגשי אשם או האשמות.

לעיתים ישנה חוסר הבנה כי דמי המזונות הנקראים מזונות ילדים מיועדים אכן אך ורק לצרכי הילדים ולרווחתם ולא בכדי לממן את בן/ת הזוג לאחר הגירושין.

מכאן אכן גם נובעת הביקורת בגין הפחתת דמי המזונות כאשר ישנה משמורת משותפת, דבר אשר הביא לדברי המבקרים דרישה מוגזמת ולא נכונה למשמורת משותפת גם כאשר אין את הזמינות והיכולת ההורית לכך והבקשה נועדה אך ורק בכדי להפחית או לבטל את תשלום דמי המזונות וזאת בחסות החוק והתקנות החדשות אשר אכן בוחנות את זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהוריהם וכן את גובה ההכנסות ובהתאם לכך נקבעים דמי המזונות.

סערת הגירושין אשר הזוגות נמצאים בה בתהליך המאוד כואב ולא פשוט , גורם לעיתים לשכוח את סדרי העדיפויות ואת חשיבות הדברים.

מזונות הילדים נקבעו בכדי להגן ולשמור על הילדים, לדאוג לצרכיהם ורווחתם, לשמר את רמת החיים שלהם ולצמצם למינימום האפשרי את הפגיעה בהרגליהם.

בבתי המשפט לענייני משפחה ערים לכל ההתפתחויות האחרונות ומנסים כמיטב יכולתם אכן לאזן בין הצרכים, הרצונות, היכולות והלך הרוח ברחוב לעגן את הכל בתקנות נכונות וצודקות.

במשך השנים חוקקו חוקים שונים בענייני המזונות, נעשו תיקונים ותקנות בהתאם לרוח התקופה ולשינויים החברתיים, אכן כי התא המשפחתי עבר שינוי, התפקידים המסורתיים במשפחה השתנו עד בלי הכר, האבות היום מעורבים בגידול ילדיהם הרבה יותר מהעבר ורובם רוצים להיות פעילים ולקחת חלק של ממש בגידולם ולא מוכנים להסתפק "באבא של שבת" , או בהבאת הפרנסה לבית ולכל השאר תדאג האם.

שינויים אלו מורגשים היום בתקנות החדשות של חוק המזונות אך כמובן כמו לכל דבר חדש יצטרכו למצוא את הכלים המשפטיים בכדי לאזן את החוק ולמנוע בו שימוש לרעה.

בתהליך גישור כאשר פורסים את האפשרויות בפני בני הזוג ניתן יותר בקלות ובאופן הנכון ביותר להגיע להסכמות בעניין גובה דמי המזונות, בהתאמה ליכולות והצרכים של שני בני הזוג.

אז אל תהססו גם בעניין קביעת גובה דמי המזונות, בתהליך הגישור תגיעו לנוסחה הנכונה ביותר.

בהצלחה.