אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר

בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, ובכך הפך להיות אחד מבתי המשפט הדנים בנושאים יחודיים במדינת ישראל, כמו בית הדין לעבודה, בית המשפט לנוער וכדומה.

עד להקמתו היו נדונים כל ענייני המשפחה במסגרת בתי המשפט המחוזיים, וכחלק מפעילותם הכללית של בתי משפט אלה.

מתוך ראייה שיש צורך בשופטים מקצועיים בעלי מומחיות בתחום המשפחה שיעסקו בסכסוכים בתחום המשפחה. כחלק מהקמת בתי המשפט למשפחה הוקמו גם יחידות סיוע שמצויות ליד כל בית משפט משפחה.

יחידות הסיוע מורכבות מעובדות סוציאליות שמתמחות בטיפול בתחום המשפחה ומלוות את עבודת בתי המשפט למשפחה בעבודתם.

בתי המשפט למשפחה מוסמכים לדון במרבית הסכסוכים בהם מעורבים בני משפחה ובעיקר בתחום הנישואין (אישור הסכמי ממון לפני הנישואין או אחריהם), הגירושין (דיון בכל המחלוקות הכרוכות בגירושין, אישור הסכמי גירושין) ירושות ועזבונות (מחלוקות הכרוכות ביחס לצוואות או לירושות, מנהלי עזבון)  ענייני אפוטרופסות ביחס קטינים או חסויים, פונדקאות וכדומה.

בתי המשפט למשפחה פזורים בכל מחוזות המשפט במדינת ישראל ובכל הערים הגדולות בארץ.

לבתי המשפט למשפחה יש סכמות מקבילה לבתי הדין הרבניים בכל מה שקשור להליכי גירושין וזאת כיון שעל פי המצב החוקי בישראל הנישואין והגירושין נעשים על פי הדין העברי וגם בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בנושאים אלה.

לפני 4 שנים נחקק חוק מהותי ומרכזי בתחום דיני המשפחה והוא נקרא החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. החוק נחקק לתקופת ניסיון של 3 שנים והוא צפוי לקבל תוקף ומעמד קבוע בתחילת כהונתה של הכנסת ה-22 לאחר הבחירות שיתקיימו ב17/9/19.

החוק להסדר התדיינויות קבע מצב חדש ושינה למעשה בצורה מהותית את דרך ניהול מחלוקות בתחום הגירושין.

אם עד לחקיקת החוק הדרך הרגילה הייתה להגיש תביעות בענייני הגירושין (משמורת, מזונות, חלוקת רכוש וכדומה) ולאחר מכן היה מוגש כתב הגנה באותם נושאים, הרי שמעתה, לא ניתן להגיש תביעה בשום נושא (פרט לנושאים דחופים וחריגים) אלא רק בקשה ליישוב סכסוך, במסגרתה מפורטים רק שמות הצדדים והעובדה כי הם מבקשים ליישב את הסכסוך ביניהם.

בדרך זו נמנע כל תהליך ההכפשה והעלאת טענות של כל אחד מבני הזוג האחד כנגד משנהו, ונוצר חלון הזדמנויות, לפעמים האחרון, לניהול המחלוקת בדרכי שלום ובמשא ומתן מכוון למציאת פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט.

באופן מוכח ובדוק, נחסכו בדרך זו הליכים רבים וקשים, ארוכים, יקרים וכואבים, והרבה מחלוקות עברו להליכי גישור ויישוב סכסוך בדרכים אלטרנטיביות. כמו כן כמות התיקים שנפתחו קטנה שכן זוגות רבים פנו מראש להלכי גישור ויישב סכסוך במקום לפתוח תיקי גירושין בבתי המשפט ובבתי הדין.

במסגרת ההליכים לביצועו של חוק זה, הורחבו יחידות הסיוע בעובדות סוציאליות נוספות ואויישו גם תקנים של יועצים משפטיים ביחידות הסיוע.

ראוי לציין כי מטרת הפגישות ביחידות הסיוע היא ככלל להעביר ולהבהיר לבני הזוג כי קיימות אלטרנטיבות אחרות להליך המשפטי (בהן, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול זוגי) ולרוב יוצע לבני הזוג, לאחר שהבין מהן אותן אלטרנטיבות והוא מבקש לפעול על פיהן, לפנות לאנשי מקצוע כדי לחזור עם הסכם ובכך למנוע את הצורך בהליך משפטי. ככלל הליכי הגישור עצמם אינם מתקיימים ביחידות הסיוע.

במידה שהליך יישוב הסכסוך לא צלח, ובני הזוג אינן יכולים או מעוניינים ליישב את המחלוקת בדרכים אלטרנטיבות לבית המשפט (יעוץ זוגי, גישור או גירושין בשיתוף פעולה) הדרך פתוחה בפניהם לנהל את ההליך בדרך המשפטית המסורתית של כתבי תביעה, כתבי הגנה, ניהול הוכחות וכדומה.

יצויין כי גם במהלך ניהול ההליך המשפטי, ינסה בית המשפט, לסייע לצדדים לסיים את המחלוקת בהסכמות, כלליות או חלקיות, אך לא תמיד הדבר צולח.

במקרים מורכבים יותר בית המשפט מוסמך למנות לצדדים מומחים מתחומים שונים. מומחה כלכלי-אקטואר או שמאי שיעריכו את שוויין של הזכויות הכלכליות של הצדדים ונכסיהם (נכסי קריירה, פנסיות, קופות גמל וביטוחים, הערכת שווי עסקים או נכסי מקרקעין וכדומה), מומחה בתחום הטיפולי להערכת מסוגלות הורית של מי מהצדדים, מומחים להערכת  קשיים או בעיות אצל מי מילדי בני הזוג, פסיכולוגים, מטפלים וכדומה.

כמו כן בית המשפט מוסמך אף, במקרים קיצוניים מאוד, למנות אפוטרופוס לילדי בני הזוג במקום מי מההורים או במקום שניהם. בנוסף במחלוקות כספיות שהצדדים לא יכולים לפתור בעצמם, יש בידי בית המשפט סמכות למנות כונסי נכסים לניהול נכסי בני הזוג, מימושם וחלוקתם ביניהם.

יצויין כי במסגרת הליכי גישור או יישוב סכסוך, מרבית המינויים האלה מיותרים ואין בהם צורך, למעט אקטואר ולעיתים שמאי.

ההליכים המשפטיים בבית המשפט למשפחה מלווים על ידי עורכי דין מקצועיים בתחום דיני המשפחה והצדדים זקוקים לליווי מקצועי כזה.

בהליכי גירושין, לאחר שיש הסכמות ו/או פסקי דין בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, על הצדדים לפנות אל בית הדין הרבני להסדרת הליכי הגירושין עצמם ומתן הגט. זוהי סמכות בלעדית של בית הדין הרבני לסידור הגט בין בני זוג יהודים.

באופן עקרוני ניתן לאמר כי לפני פניה לבית המשפט יש הצדקה רבה לנסות וליישב את המחלוקת בדרכי שלום ובמשא ומתן שיתופי, מתוך ניסיון למצוא פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט, שכן בכל מקרה בית המשפט יפנה את הצדדים להלכים דומים במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך. בדרך כזאת ניתן ליישב את המחלוקת ולהגיע להסכמות בצורה מהירה וזולה הרבה יותר מאשר בדרך של ניהול הליך משפטי.