חוסכים בזמן

הליך גישור הינו הליך קצר משמעותית מהליך משפטי שעלול להמשך שנים. זהו הליך קצר (יחסית) שנמשך בממוצע בין ארבעה לששה מפגשים שמתנהלים במשך חודש עד חודשיים.

ישנם מקרים שאפילו בפגישה הראשונה מגיעים לכל ההסכמות ואז נותר רק לכתוב את ההסכם. מאידך כמובן שישנם מקרים שצריך יותר פגישות כדי להגיע להסכמות. אבל באופן חד משמעי התהליך קצר משמעותית מהליך משפטי.​

חיסכון כספי

מחיר של הליך גישור נע בין 8,000 ל-15,000 ₪ סה"כ. זאת אומרת שבמקרה היקר יותר העלות תהיה 7,500 ₪ לכל צד בלבד. עלות גירושין בהליך משפטי מתחילה פעמים רבות מ-50,000 ₪ לכל צד.
כמובן שניתן להיעזר במקרים מסויימים בשירותים משפטיים של המדינה אם עומדים בתנאים מסויימים, אבל ברוב המקרים התהליך לשני בני הזוג לא יפחת מ-100,000 ₪. זהו כמובן סכום לא מבוטל שהיה יכול לשמש את בני הזוג ואת ילדיהם לכל כך הרבה מטרות אחרות. כמו כן, ברוב המקרים פסק הדין שיוציא השופט בסופו של דבר יהיה דומה מאד להסכם הגירושין בהליך גישור.​

הורות משותפת

הליך משפטי, בדרך כלל, פוגע אנושות ביחסים האישיים בין בני הזוג. בסופו תמיד צד אחד ירגיש שיצא כשידו על התחתונה.

ברוב המקרים הוא יפתח כעס כלפי הצד השני, ואז ההורות המשותפת נפגעת ועוברת להיות על בסיס ההכרחי בלבד.

ישנם מקרים שאפילו בשמחות של המשפחה בני הזוג מסרבים לשהות באותו החדר, ומי שנפגע מזה ביותר הם כמובן הילדים.

בהליך גישור הפערים מצטמצמים, יש תקשורת בין בני הזוג, המגשר מסביר להם על חשיבות ההורות המשותפת והם יוצאים לדרך החדשה עם הרבה פחות כעס וטינה כלפי הצד השני, ואפילו, לפעמים, מצליחים לשמר יחסים של חברים טובים.​

מתח ובריאות הנפש

להיות חלק מהליך משפטי בכלל ובגירושין בפרט אינו דבר קל ונעים. אדם שנמצא בסיטואציה כזאת בדרך כלל לא יכול להיות אדיש אליה. חוסר הוודאות, הפגיעות, הדברים שעלולים לצאת במהלך המשפט, והכי חשוב – הילדים שנמצאים באמצע, כל אלה יכולים להביא את בני הזוג למצב נפשי קשה ביותר. ישנם זוגות שנכנסו להליך כזה ופשוט איבדו את שמחת החיים.

להילחם בכל הכוח באדם שהיית נשוי לו במשך שנים והבאת איתו ילדים לעולם לא יכול להיות דבר קל ופשוט, במיוחד כשאתה נמצא במצב הישרדותי. אתה לא יודע מה השופט יפסוק עד ליום האחרון, אתה לא יודע כמה כספים עוד תצטרך להוציא (ומאיפה תביא אותם) והאם בסוף כל הסיפור אתה תקבל בכלל את מה שכל כך נלחמת עליו. זה הליך מתיש ומפרך שמוציא מבני האדם את הצדדים הפחות טובים שלהם. יש עליות ויש ירידות וזה משפיע גם על שאר האספקטים בחיים. כמובן שגם בהליך גישור לא מלקקים דבש וגם הוא אינו הליך פשוט ונעים, אבל משמעותית הרבה פחות מסורבל, הכל נעשה בקצב שלכם ובתקשורת בריאה ובעזרת צד ניטראלי ומקצועי.​

הילדים

החלק החשוב ביותר!
תעצרו רגע לחשוב מה קורה לילד שרואה את ההורים שלו, שהם כל עולמו, רבים בבית המשפט. מה הוא לוקח מזה לעתיד? איך הוא מרגיש בהליך כזה? אם אתם חושבים לרגע שילדים לא מבינים אז דעו שהם מבינים בהחלט, ופה מדובר רק על זמן ההליך עצמו.

צריך לזכור שיש חיים גם אחרי הגירושין. הילדים מרגישים את חוסר התקשורת שנוצרה בין ההורים ויצטרכו להתנהל בין שניכם כשהסיבה לכך אינה ברורה להם לגמרי. לפעמיים אחד הצדדים מאשים את הצד שני והילד קולט את זה ובעקבות כך מפתח סוג של כעס כלפי אותו צד. לפעמים הכעס הדדי וזה פוגע מאד בנפש הילד לשמוע את שני הוריו מוציאים דיבה אחד על השני.

תחשבו לרגע מה הילד לומד מההליך המשפטי. הוא בדרך כלל מבין שאם יש בעיה צריך להילחם בכל הכוח על מנת לפתור אותה ושזו הדרך הנכונה ביותר. בהליך גישור הוא רואה שאם יש בעיה ניתן לדבר עליה ולפתור אותה בדרכי נועם ושלום. הוא רואה שההורים, למרות שהם לא מסתדרים, יכולים להישאר בקשר חברי, והכי חשוב – הוא מבין שההורים למרות הכעסים והמתחים בניהם החליטו להיפרד בצורה יפה ומכבדת גם מתוך התחשבות בטובתו. חז"ל אומרים "איזהו החכם, הרואה את הנולד". אל תחשבו רק על הרגע הזה, כשאתם כועסים ורוצים לסיים כמה שיותר מהר. תראו את הנולד, איך תראה ההורות שלכם ומה אתם רוצים שילדכם יפנים מכל הסיפור הזה עוד כמה שנים.​

שינויי כיוון בתהליך

בהליך משפטי נדיר מאד, עד כדי בלתי אפשרי, לחזור אחורה. גם אם צד אחד מתפכח פתאום ומבין שהוא נכנס לבור ללא תחתית, ברוב המקרים הפער שנוצר גדול מידי והצד השני לא יסכים לשנות כיוון, מה גם שהם כבר השקיעו כספים רבים בהליך, כספים אותם הם לא יראו בחזרה. ועל שלום בית כבר בכלל אין מה לדבר.

אני לא מכיר זוג אחד שהתגרש בהליך משפטי (ואנחנו מקבלים המון זוגות כאלה במרכז) והחליט לתת ניסיון נוסף לשלום בית. במקרה הטוב והנדיר ביותר הם עוברים להליך של גישור. מאידך, הליך הגישור מתבצע בקצב שלכם בלבד, תמיד אפשר לעצור, לחזור אחורה, לבדוק מחדש או אפילו להתחיל הליך משפטי. זהו הליך דינאמי שאתם ורק אתם מחליטים איך יתקדם.

יש המון זוגות שמגיעים אלינו ואחרי פגישה אחת מבינים שהם עדיין לא מוכנים, או שהמצב הכללי יהיה קשה מנשוא, ולכן עדיף להם לתת לקשר ניסיון נוסף. בהליך משפטי זה מאד נדיר. איך אומרים? שברת, שילמת.​

המשך תקשורת ברמה בסיסית

אצל זוגות עם ילדים משותפים הקשר לעולם לא נגמר. יש להם כבלים שמחברים אותם יחד לכל החיים – בשמחות, ובצרות (שלא יבואו).

אם התקשורת נעלמת והכעס תפס את מקומה המשך הדרך יכול להיות בעייתי מאד. כולנו נתקלים במצבים בהם אנחנו 'נתקעים' – בלת"ם בעבודה, אירוע שחייבים להגיע אליו, או בדיקה שאי אפשר לתאם למועד אחר. לזוגות שסיימו עם טעם יהיה פשוט וטבעי לבקש עזרה או גיבוי מהצד השני.

ניקח לדוגמא הסכם גירושין בו הוחלט שהילדים ישהו בימי שלישי אצל הבעל, והבעל תכנן נסיעה לחו"ל לשבוע עם החברים מהעבודה ורוצה להחליף את היום. אצל זוגות, שהגיעו להסכם שמקובל על שניהם בהליך גישור, בדרך כלל תהיה תקשורת ברמה כזו שתאפשר להם להרגיש נוח יותר לבקש עזרה אחד מהשני. מאידך, אצל זוגות שסיימו בהליך משפטי ברוב המקרים לא יהיה את הגיבוי הזה, וזה חיסרון עצום להמשך הדרך.

התקשורת לאחר הגירושין חשובה מאין כמוה גם ברמה האישית שלכם וגם ברמה הרגשית של הילדים. וכי איזה ילד לא רוצה תקשורת בריאה בין הוריו.​

החלטה על חיינו

חשוב לקחת לתשומת ליבכם: בהליך משפטי בסופו של יום עתידכם ועתיד ילדיכם תלוי בצד שלישי.

כל אחד מהצדדים ינסה להציג את הצד שלו בעזרת עורך דין, והשופט יצטרך להסתמך על המידע שקיבל (בין אם נכון ובין אם לא) ולהוציא פסק דין שאותו אתם תהיו חייבים לקבל. במילים אחרות הוא יקבע על בסיס מה שסיפרתם לו בבית המשפט איך יראה פרק ב' שלכם ושל הילדים.

בהליך גישור תיקני אתם ורק אתם תחליטו איך יראה ההסכם. המגשר לעולם לא יחליט עבורכם. הוא יציע, הוא יכוון, הוא יסביר לכם מה אומר החוק לגבי כל נושא ונושא, אבל גם הוא מבין שאין אדם שמכיר את הצרכים של המשפחה שלכם טוב יותר מכם, ולכן ההחלטה צריכה להישאר אך ורק בידיים שלכם.​