כל מה שרציתם לדעת על גישור לצורך גירושין ולא העזתם לשאול.
במרכז הגישור שלנו, שפועל בפריסה ארצית, אנחנו נתקלים תכופות בשאלות של זוגות לגבי הליך הגישור.
עבור רוב הזוגות שמתגרשים זאת הפעם הראשונה שהם נתקלים בעניין, וכל הנושא מאד חדש עבורם.
הם נכנסים לתהליך שהולך לעצב מחדש את החיים שלהם של ילדיהם, וכמובן שזקוקים למידע על מנת להיערך לכך בצורה נכונה.
כדי לתת מענה לצורך הזה החלטנו להעלות על הכתב את השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו נשאלים ולהשיב עליהן בצורה מובנת ומדויקת, לנוחיותכם.
במשך השנים נתקלנו בסיבות רבות למחלוקות, למשל הימורים, רצון של אחד הצדדים להביא ילדים נוספים, ירושות, הסכמי ממון ואפילו העבודה של אחד מבני הזוג – כל דבר שניתן לכמת (למדוד). מאידך, נושאים כמו חוסר תקשורת ואהבה פחות מתאימים להליך של גישור ויותר מתאימים ליעוץ זוגי כזה או אחר.
ברגע שבני זוג מגיעים להחלטה אחראית לפנות למגשר שזה תפקידו – לגשר בין פערים (בין אם זה בין בני זוג או שותפים לעסק, או גישור בין ההורים לילדיהם) הסיכוי שיגיעו להחלטה משותפת הוא הרבה יותר גדול, במיוחד אם בני הזוג מגיעים להליך הגישור בראש פתוח ורצון להגיע לפשרה הוגנת ולשים את הנושא מאחוריהם.
1.כמה יעלה לנו גישור?
השאלה הנפוצה ביותר היא כמובן כמה זה עולה. ברור לכולנו שלגירושים יש עלות ושצריך להיערך אליה.
מכיוון שמגוון האפשרויות גדול לעשות סקר שוק מקדים זה בהחלט דבר לגיטמי ומומלץ. בהכללה ניתן לומר שעלות גישור נעה בין 8,000 ל-15,000 ₪ בממוצע. כמובן שישנם מגשרים או עורכי דין שייגבו יותר ויש כאלה שייגבו פחות, אבל טווח מחירים שציינו נמצא (לדעתנו לפחות) במקום הוגן. הטווח הרחב של המחירים נובע ממספר סיבות. העיקרית שבהן היא ניסיון המגשר.
כמו כן יש השפעה לכך שהמגשר הוא גם עו"ד (בדרך כלל, התעריפים אצל מגשרים שהם גם עו"ד גבוהים יותר), וכן למוניטין שהמגשר צבר.
אנחנו ב"מוסכם-מרכז המגשרים הארצי" מנסים לשמור על מחירים הוגנים ושווים לכל כיס, ואף הקמנו מיזם מיוחד שנקרא "גישור חברתי" בו מחיר הגישור מסובסד ושווה לכל כיס.
חשוב מאד להבין שהמחיר אינו הפרמטר החשוב ביותר בקבלת החלטה מי יוביל אצלכם את ההליך. חשוב ממנו הוא החיבור עם המגשר והמקצועיות שלו. בתחום שלנו, המשפט "מה שקונים בזול עולה ביוקר" נכון ביותר.
2. האם המגשר צריך להיות עורך דין?
לפי החוק המגשר אינו חייב להיות עו"ד, אבל אנחנו מאמינים שבנושא כ"כ חשוב יש עדיפות למגשר שהינו גם עו"ד, או לפחות מלווה ע"י גוף המעסיק עו"ד, כך שכל הסכם שנכתב עובר ביקורת מקצועית לפני שנמסר לבני הזוג. שימו לב שיש הבדל בין הליך הגישור עצמו לבין ההסכם אותו צריך לאשר בבית המשפט. הליך הגישור יכול להתבצע ע" מגשר מוסמך (נכון להיום), אך ההסכם חייב להיות מאושר וחתום ע"י עו"ד לפני הגשתו לבית המשפט לענייני משפחה, יש זוגות שנרתעים מהמילה עו"ד ומעדיפים שהגישור יעשה דווקא ע"י מגשר שאינו עו"ד, וזה כמובן בסדר גמור. חשוב לשים לב כי יש מגשרים שהם גם עו"ד, ויש עו"ד דין שהם גם מגשרים. ההבדל בניהם עצום מבחינת תפיסת העולם שלהם. אנחנו ב"מוסכם" עובדים אך ורק עם מגשרים שהם קודם כל מגשרים בכל רמ"ח איבריהם. רובם הם גם עו"ד אבל תפיסת עולמם היא של גישור בלבד.
3. כמה זמן לוקח להתגרש?
התשובה לכך משתנה ומושפעת מהרבה גורמים.
הליך משפטי בגירושין עלול לקחת שנים והממוצע נע בין חצי שנה לשנה.
אבל בהחלט ישנם מקרים (במיוחד בתקופת הקורונה בה בתי המשפט היו סגורים) שהתהליך נמשך למעלה משנה. זה מאד תלוי בעו"ד המייצגים את בני הזוג, וכמובן בבני הזוג ובפערים ביניהם. הליך גישור נע בדרך כלל בין חודשיים לשלושה.
ההליך יכול להימשך גם יותר, אבל להבדיל מהליך משפטי, כאן הכדור הוא בידיים של בני הזוג. הם לא צריכים לחכות לדיונים או פסיקות של השופט אלה רק להחלטות שלהם עצמם. ישנם תהלכי גישור שמסתיימים בפגישה אחת וישנם גישורים שמסתיימים לאחר עשרה מפגשים. זה תלוי בעיקר בזוג ובמחלוקות ביניהם.
ובעניין זה, מי שחושב שאם באים מוכנים לגישור זה מתכון לקיצור משך ההליך – הרי הוא אינו אלא טועה. במקרים רבים כשבני זוג מנסים להגיע להחלטות לבדם בלי עזרת צד ניטראלי זה עלול להביא לפיצוץ ולהוביל להליך משפטי.
למי שרוצה לחסוך זמן יקר אנחנו מציעים להגיע לפגישה ראשונה, להחליט על מסגרת הליך הגישור, ואז נושאים שאפשר להחליט עליהם לבד מקדמים בבית, ועל נושאים שאין בהם הסכמה עובדים במפגש הגישור הבא ובינתיים שמים אותו בצד. זה לא קל אך משתלם.
4. מה ניתן לעשות אם אחד מבני הזוג אינו רוצה להתגרש?
זו שאלה מאד נפוצה וחשובה.
מצב בו אחד הצדדים מעוניין להתגרש ומבחינתו ההחלטה כבר נפלה ואילו הצד השני מתנגד להחלטה ומעוניין להמשיך את מסגרת הנישואים, זו בעיה לא פשוטה.
הדרך היחידה לכפות את ההחלטה על הצד השני היא הליך משפטי, דהיינו פתיחת תיק ברבנות או בית המשפט לענייני משפחה, לקיחת עו"ד שייצג את הצד שיוזם את הגירושין, וכך לתבוע את הגירושין. כפיה שכזו צריכה להיות האופציה האחרונה בה יבחר בן הזוג שיוזם את הגירושין כי היא מהווה מכשול עצום לקשר העתידי של בני הזוג.
יש לזכור שיש חיים לאחר הגירושין, ובמיוחד אצל זוגות עם ילדים משותפים חשוב שישמר קשר סביר.
הצעד הנבון יותר (גם אם קשה) הוא לתת לצד השני את זמן לעכל את ההחלטה, לחכות בסבלנות, להסביר בנחת, לחכות שזה יבוא ממנו/ה, ואולי אפילו ללכת לטיפול זוגי שיעזור לכל אחד מהצדדים להבין את המצב לאשורו. בכל מקרה מומלץ מאד לא לאיים ולא להציב אולטימטום. רק כברירה אחרונה, לאחר שבאמת ניסיתם הכל, אפשר ליזום הליך משפטי חד צדדי.
5. האם כדאי לפתוח תיק ברבנות לפני התחלת הגישור?
במידה ותרצו להגיע להליך גישור אין טעם לפתוח קודם תיק ברבנות. עדיף לחכות להסכם ורק אז להגיע עם ההסכם החתום לרבנות.
אומנם, באופן עקרוני, במידה וההחלטה לפתוח את התיק היא משותפת, פתיחת התיק אינה משנה דבר ולא אמורה להזיק להליך.
אבל בחלק מהמקרים בני הזוג יכולים לשנות את דעתם במהלך הגישור ולהחליט לתת הזדמנות נוספת לנישואיהם , ואז פתיחת התיק ברבנות עלולה להעיב על העניין.
אם החלטתם לסיים את פרק הנישואים בצורה יפה, לכו למגשר, חכו עד שיהיה לכם הסכם חתום ביד, ואז תיגשו לרבנות עם הסכם גירושין מוכן וחתום והתהליך יהפוך למהיר יותר ואפקטיבי.
6. האם זה משנה מי פותח את התיק ברבנות או בבית המשפט לענייני משפחה?
המשמעות של פתיחת תיק, במקרה בו פונים לגישור, היא שאם הליך הגישור לא יצלח אזי המשך יישוב הסכסוך יהיה במקום בו נפתח התיק.
מעבר לכך אין לעובדה שצד זה או אחר פתח את התיק שום יתרון משפטי.
העובדה שאחד מבני הזוג פותח תיק ליישוב סכסוך לא נותנת לו שום יתרון מלבד הקביעה היכן יתנהל ההליך המשפטי אם הדברים יגיעו לכדי כך. זאת אומרת שאם אחד מבני הזוג פתח תיק ליישוב סכסוך ברבנות, במידה ואותו זוג לא ירצה/יוכל/יצליח להגיע להליך גישור ולא יהיה לו מנוס מהליך משפטי, ההליך יתנהל ברבנות ויוכרע ע"י דיין, ולא יוכרע ע"י שופט בבית המשפט לענייני משפחה.
עכשיו נשאלת השאלה היכן עדיף לנהל הליך משפטי בתחום הגירושין, והתשובה לכך איננה חד משמעית. אני חושב שאף בעל מקצוע, ובטח לא חבר או קרוב משפחה, יכול לענות עליה בצורה חד משמעית. לכל מקום יש את היתרונות והחסרונות שלו, וכמו כן לתפיסת עולמו של הדיין או השופט הספציפי יש השפעה גדולה על תוצאות הדיון.
7. האם צריך להכין משהו לפני הפגישה הראשונה?
גם זו שאלה נפוצה מאד.
זוגות רבים חושבים שהם צריכים להגיע מוכנים מראש, עם החלטות ועם כל הטפסים, ורק לבוא לחתום על ההסכם.
ההכנות המוקדמות האלה מובילות בדרך כלל למלחמות מיותרות. הדבר הנכון לעשות הוא להגיע בראש פתוח וללא הכנה מוקדמת, ולהבין בפגישה הראשונה את מהות ההליך, להבין את החוקים של הליך הגישור, לוודא שאכן אין אפשרות להציל את הנישואין וששני הצדדים שלמים עם ההחלטה.
לאחר מכן תשוחחו על העקרונות והדברים שחשובים לכם ביותר להמשך הדרך, תקבלו הצצה קטנה לעתיד והרבה "שיעורי בית" לפגישה הבאה. לאחר הפגישה הראשונה תוכלו להגיע שלמים יותר ומוכנים יותר להמשך. קודם נרתום את הסוסים ואחר כך נדהר אל האופק…
8. האם עדיף לעזוב את הבית לפני שהתחלנו את תהליך הגישור?
עדיף שלא.
גם במקרה הזה עדיף לחכות לפחות לפגישה הראשונה על מנת לעשות הסכם זמני עד לגירושין, כך שכל צד ידע ויבין היכן הוא עומד גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הקשר עם הילדים.
אם בכל זאת בחרתם לעשות את הצעד הזה מתוך מחשבה שהאלטרנטיבה להישאר תחת אותה קורת גג תביא לפיצוץ ולפניה לערכאות משפטיות, אזי כדאי לעשות את זה בצורה מבוקרת ובהחלטה משותפת, ולא באופן חד צדדי.
במקרים רבים בהם אחד הצדדים עוזב את הבית למורת רוחו של הצד השני, זה עלול להתפרש כהכרזת מלחמה ונקיטת צעדים. בנוסף, צעד חד צדדי כזה עלול לפגוע מאד בילדים, ועלול לדחוק את הצד השני לפינה של חוסר שקט, חוסר וודאות ולחץ. אז אם אפשר להימנע מצעד כזה לפני הגישור זה כמובן עדיף. ואם מרגישים שאין ברירה אז להשתדל לעשות זאת בצורה אחראית ומשותפת.
9. האם גישור זה הליך מחייב?
הליך גישור הינו הליך דינאמי שיכול להשתנות בכל רגע.
זוגות שמגיעים להליך גישור עושים זאת מרצונם החופשי, על מנת להגיע להסכם גירושין בהסכמות וללא מלחמות. במילים אחרות, אף אחד מבני הזוג לא חייב לשתף פעולה עם הליך הגישור (נקודה זו גם מוסברת ומודגשת בהסכם שנחתם בין הזוג לבין המגשר בכניסה לגישור). לכן ההליך יכול להפסק בכל רגע נתון ע"י כל אחד מהצדדים.
ברוב המקרים הזוג מגיע לפגישה הראשונה כשהוא במצב של חוסר ידע ובלבול, הכל חדש עבורו. מספר ימים לאחר הפגישה הראשונה בני הזוג מעכלים את הנושא, ואז בדרך כלל הם כבר 'מגוייסים' לעניין וימשיכו לחתור להסכם המיוחל.
ברוב המקרים זוג שהגיע לפגישה שנייה לא יעצור את התהליך, אבל חשוב לציין שעקרונית, מכל סיבה שהיא, ניתן לעצור את ההליך גם בפגישה העשירית. זוג יכול להגיע להסכם ואז להחליט שהם נותנים הזדמנות שניה ליחסים ביניהם, כל צד יכול בכל רגע נתון לפוצץ את הגישור ולהחליט שרק שופט יכריע ביניהם, ויכול להיות שבפגישה הרביעית הזוג התאהב מחדש.
הדבר היפה ביותר בהליך גישור הוא שהכל קורה בקצב של בני הזוג, שום דבר לא מואץ, אין "דד ליין", ובסופו של דבר ההחלטה של איך יראו החיים של הזוג ושל ילדיהם יום לאחר הגירושין נתונה בידיים של בני הזוג בלבד, עם זכות וטו מלאה לכל אחד מהם. עבודת המגשר אינה קלה כלל, ואנחנו ב"מוסכם" גאים בהצלחה שלנו להביא זוגות להסכם או לשלום בית, הצלחה שעומדת על 93%.
10. האם בגידה של אחד מבני הזוג משפיעה על הגישור?
ובכן, בגידה של אחד מבני הזוג בוודאי שלא מעודדת את הצד השני לשתף פעולה. אבל ,מעבר לנקודת המוצא הפחות מוצלחת, בדרך כלל לא תהיה לכך השפעה על ההחלטות וההבנות אליהן יגיעו בני הזוג. גם בהליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה לא אמורה להיות לכך השפעה.
מאידך בהליך גירושין בבית הדין הרבני ,אם מוכח שאישה בגדה בבעלה, יש סיכוי שהיא תאלץ לוותר על כתובתה. בעניין זה יש לשים לב לשתי נקודות. הראשונה היא שמבחינת בית הדין הרבני אין סימטריה בין הגבר לאישה בנושא בגידה (על גבר בוגד בד"כ לא יושתו כל סנקציות). הנקודה השניה היא שברוב המוחלט של הסכמי גירושין שנעשים בהליך גישור האישה מוותרת על כתובתה. חשוב לזכור שאת המגשר לא מעניין מה הסיבה שהובילה זוג להתגרש. הוא לא יועץ זוגי ולא מוכשר לכך.
תפקידו לעזור לזוג להגיע להסכם הוגן שאיתו יוכלו לבנות את הפרק הבא של חייהם ושל חיי ילדיהם ללא מריבות מיותרות ותוך שיתוף פעולה רב ככל הניתן. האחריות הגדולה ביותר שיש למגשר היא לוודא, במידת האפשר, שלילדים יהיו זוג הורים שלוקחים חלק בחייהם ברמה פחות או יותר זהה, ושמסוגלים לספק להם את כל צרכיהם הפיזיים, הרגשיים והנפשיים. בגידה היא מעשה שגורם לפגיעה קשה באמון המשותף, אבל הילדים באמת לא אשמים בכך.
11. האם אפשר לצרף חבר/קרוב משפחה לתהליך הגישור?
בדרך כלל, בהליך הגישור משתתפים שני בני הזוג בלבד. אך במידה ואחד מבני הזוג מרגיש שמסיבה זו או אחרת (נמצא במצב מבולבל, טעון מאד רגשית…) יהיה לו קל יותר אם ילווה ע"י צד שלישי, הדבר אפשרי בתנאי שלבן הזוג השני אין התנגדות לכך.
אם הצד השני מסרב לכך זה לא יוכל לקרות. במקרה כזה עדיף לדחות את הפגישה עד ששני הצדדים ירגישו בטוחים יותר בהליך. מניסיוננו הרב, ברוב המקרים צירוף אדם שלישי לחדר הגישור לא מסייע להליך, אלא מוריד סיכויי ההצלחה באופן משמעותי, ולכן אנחנו פחות ממלצים לעשות כך..
12. מה זה "הסכם שלום בית לחילופין גירושין"?
זהו הסכם שמיועד לזוג שרוצה לתת ניסיון אחרון לקשר ביניהם, אך במקביל מעוניין לבטח את עצמו מראש עם הסכם גירושין למקרה שהניסיון לא יצלח. אני ברמה האישית מאמין שבמקרים מסוימים זהו פתרון מצוין ומניסיוני הוא יכול לעבוד נהדר. הסכם לשלום בית/גירושין מתאים לזוגות שהבעיות שהובילו אותם לגירושין הן בעיות שניתן לכמת/למדוד. למשל תלונות כמו "בעלי כל ערב משחק קלפים", "אשתי כל לילה יוצאת למועדונים ואני לא יכול לחיות עם זה יותר" …
הסכם שלום בית לחילופין גירושין מורכב מ-3 חלקים: מהם התנאים לשלום בית; הסכם גירושין (במידה ושלום בית לא יעבוד); ואפשרות להגדרת משך הזמן בו תינתן ההזדמנות לשלום בית.
דוגמא לתנאים שבני הזוג מתחייבים אליהם על מנת לשמר את הנישואים היא "בני הזוג קיבלו על עצמם לא לשחק יותר קלפים בערב ולא לצאת למועדונים, ומקביל ללכת ל-5 טיפולים זוגיים…". בחלק הזה מציפים את הדברים המהותיים שלהבנת בני הזוג מעיבים על הקשר, ושאם הם ינוטרלו הקשר יוכל להתחדש בצורה טובה יותר.
במקביל עושים גם הסכם גירושין לכל דבר וענין. את ההסכם מאשרים בבית המשפט לענייני משפחה ונותנים לו תוקף משפטי. אבל במקום להמשיך אתו לרבנות, מכניסים אותו למגירה בתקווה שיישאר שם עד החתונה של הנכדים…
לסיכום, הסכם לשלום בית לחילופין גירושין מתאים בעיקר לזוגות שלפחות אחד מבני הזוג רוצה לשקם את הנישואין, ולזוגות שאת הבעיות שהובילו לגירושין ניתן לכמת. מסיבה זו זוגות עם בעיות כמו חוסר תקשורת, העדר אהבה וכד' לא מתאימים להסכם כזה. בהליך כזה הזוגות מקבלים על עצמם לשנות את הדברים שמפריעים לבן הזוג בקשר ובמקביל מבטחים את עצמם למקרה שהדברים לא ישתנו. מה שנקרא, הזדמנות אחרונה חביבה… החיסרון בהליך כזה הוא שלא לכל אחד מתאים לחיות כשחרב מאיימת מעל צווארו, ולא לכל אחד מתאים לחיות בחשש שבכל רגע נתון בן הזוג יכול לשלוף את הסכם הגירושין ולממש אותו.
13. מה זה "גירושין בשיתוף פעולה" ומה ההבדל בינם לבין הליך גישור רגיל?
הליך של גירושין בשת"פ הוא סוג של ללכת עם (המערכת המשפטית) ולהרגיש בלי (בית משפט). כלומר, זהו הליך גישור שמתקיים כאשר כל צד מיוצג על ידי עורך דין משלו שנוכח בהליך (יש עורכי דין. אין בית משפט).
בחדר הגישור נמצאים בני הזוג ושני עורכי הדין שמייצגים אותם (ולפעמים גם אנשי מקצוע נוספים בהתאם לצורך). כולם מתדיינים לגבי כל סעיפי ההסכם, כשכל עו"ד שומר האינטרס של הלקוח שלו, וביחד הם מנסים להגיע להסכם שיהיה מקובל על כולם.
היתרון בהליך כזה הוא שכל צד יודע שיש מי ששומר עליו מפני הסכם לא הוגן. החיסרון עלול להיות משולש – ראשית זו הוצאה יקרה יותר כי צריך לשלם לשני עו"ד (אם כי, בדרך כלל, עדיין זולה מהליך משפטי רגיל). שנית רוח התהליך היא יותר משפטית ופחות גישורית ולכן הסיכון לכך שההליך לא יצלח ובני הזוג יגיעו לבית המשפט גדול יותר.
שלישית על עורכי הדין שמייצגים את בני הזוג בהליך הגישור חל איסור להמשיך לייצגם בבית המשפט (אם המצב התגלגל לכדי כך). ואז צריך לשכור עו"ד אחרים. כדי שתהליך כזה יצליח צריך שני עו"ד טובים והוגנים שרואים את טובת כלל המשפחה לנגד עיניהם ולא רק את צד הלקוח שלהם. עו"ד שידעו להתפשר ולהגיע להסכמות. אנחנו ממליצים בחום לבחור להליך כזה עו"ד שהם גם מגשרים, או ליתר דיוק מגשרים שהם גם עו"ד (יש הבדל גדול בגישה). במקרה כזה גדל הסיכוי להגעה להסכמים הוגנים.
14. האם יש חוקים להליך הגישור?
בהחלט. הליך הגישור מתבצע לפי הוראות "תקנות הגישור" שמגדיר את כל כללי ההליך. הכללים מפורטים ומוסברים בתחילתו של הליך הגישור. נציין פה שני כללים מהחשובים שבהם.
מכיוון שהמטרה של הליך הגישור היא להגיע להסכמות בדרכי נועם ושלום ולא 'לנצח' כך או אחרת את בן הזוג, כדי לאפשר הליך הוגן ופתוח כל ההליך נמצא תחת סודיות וחסיון – כל מה שיאמר בחדר הגישור חייב להישאר שם. חוק חשוב נוסף הוא שמכיוון שההליך הוא וולונטרי אף אחד מבני הזוג לא חייב להשתתף בו.
נקודה זה של השתתפות מרצון חשובה מאד ותקפה לכל משך ההליך. מסיבה זו זוג שמגיע תחת איומים של אחד הצדדים אינו מתאים לגישור.
פעמים רבות אנחנו נתקלים בזוגות בהם אחד מבני הזוג "הבטיח" לצד השני שאם הצד השני לא יבוא לגישור אזי הוא יתחיל בהליך משפטי נגדו, או יעשה לו כך או אחרת. זוגות כאלה אינם מתאימים לגישור. חשוב לזכור המטרה היא לסיים נכון וטוב, ולא לסיים בכל מחיר.
15. האם יש תנאים מוקדמים לכניסה להליך גישור?
ישנו תנאי מוקדם אחד והוא ששני בני הזוג יגיעו להליך מרצונם החופשי.
כמו שציינתי קודם הליך גישור מתאים לזוגות שמעוניינים להתגרש ללא מלחמות . אם אחד מבני הזוג עוד לא בשל להליך עדיף לחכות.
תנאי נוסף הוא בשכל מה שיאמר בחדר הגישור יישאר בחדר הגישור, על מנת שבני הזוג יוכלו לשוחח בחופשיות ולא ידאגו שמא מה שיאמרו יוכל להיות להם ליועץ.
16. איך בוחרים את המגשר הנכון?
רוב הזוגות יתנו בדרך כלל הזדמנות אחת בלבד לאופציה של הליך גישור, לכן בחירת המגשר הנכון חשובה מאד. אנחנו במוסכם עשינו מחקר שלם בנושא. במהלך השנים שמנו לב לכך שלא לכל זוג מתאים כל מגשר.
יכול להיות מגשר מדהים ומנוסה שעבור זוג ספציפי הוא פחות מתאים. יש זוגות שצריכים מגשר יותר מכיל וסבלני. יש זוגות שצריכים מגשר יותר אסרטיבי, שיוביל את ההליך, יאפשר להם פחות להתדיין על כל נושא ויהיה קצר וקולע. ישנם מגשרים שמתמחים בזוגות שיש בבעלותם חברה בע"מ, ומגשרים שיותר מתמחים בבני הזוג מהגיל השלישי.
אנחנו במוסכם משתדלים לעשות את האבחנה הראשונית הזאת ולהתאים לכל זוג את המגשר המתאים ביותר עבורו על מנת להגדיל את סיכויי הצלחת הגישור. בנוסף לכך, יש לנו גם רשת ביטחון שמאפשרת לבני הזוג שעבורם לא הצלחנו לקלוע היטב למגשר "שלהם" לנסות להחליף מגשר וזאת ללא עלות נוספת. זה היתרון הגדול שיש למי שמחזיק בצוות של 18 מגשרים, שכל אחד מהם נבחר בקפידה רבה, ושנמצאים בפריסה ארצית.
17. למה דווקא גישור?
לגישור יש המון יתרונות מכל הבחינות, ומעט חסרונות אם בכלל. היתרון הראשון הוא כמובן המחיר. עלותו של הליך גישור נמוכה משמעותית מהליך משפטי ואפילו מגירושין בשיתוף פעולה. עלות גישור נעה בין 4,000 ל-8,000 ₪ לכל צד. עלות גירושים בשיתוף פעולה מגיעה ל-20,000 ₪ לכל צד, והליך משפטי מתחיל מ-50,000 ₪ לכל צד ויכול להסתכם במאות אלפי שקלים במצטבר.
גם משך הזמן של כל התהליך הוא יתרון חשוב. הליך גישור מסתיים בממוצע תוך חודש-חודשיים. הליך משפטי יכול להיגרר שנים בבית המשפט , ובממוצע נמשך כשנה בערך. בריאות הנפש הינה גם יתרון גדול בהליך גישור. זאת הרגשה מאד מלחיצה להיות בהליך משפטי שאינך יודע מתי יסתיים ומה השופט יפסוק. ההחלטה על המשך הדרך בהליך גישור היא כמובן של הזוג ולא של צד שלישי(קרי שופט/דיין).
אף אחד אינו מכיר את הנפשות הפועלות ואת צרכי הילדים טוב יותר מכם ולכן אין סיבה שאחרים יחליטו איך יראו חייכם בעתיד הקרוב והרחוק.
אבל היתרון העיקרי הוא המשך דרככם המשותפת כהורים. לבני זוג שסיימו בהליך גישור יש סיכוי טוב יותר לקיים תקשורת בריאה בהמשך הדרך. אצל הורים שסיימו את הגירושין בהליך משפטי תמיד יהיה צד אחד שירגיש שהוא יצא וידו על התחתונה בהליך, ומן הסתם יפתח כעס כלפי הצד השני והיחסיים ההוריים עלולים להיפגע מאד. אירועים נפרדים, שמחות לא שלמות, חוסר תקשורת וילדים מבולבלים שלא מבינים למה ההורים שלהם לא מוכנים להחליף מילה אחד עם השניה…
ואת כל זה ניתן (ברוב המקרים) למנוע עם בוחרים בהליך גישור מסודר ומקצועי.
אנו מזמינים אותך לפנות אלינו עוד היום ולהתחיל להניח את היסודות לתהליך גירושין מכבד, הדדי ושומר על הרווחה שלכם.
