ניתן להגיע להסכם מפורט שכזה בשתי דרכים עיקריות. הראשונה היא הדרך המשפטית – כל צד לוקח עו"ד שייצג אותו, עורכי הדין מציגים את טענות הלקוח שלהם בפני השופט ולבסוף השופט מוציא פסק דין.

פסק הדין מגדיר את ההסכם הגירושין בין בני הזוג. הדרך הזאת מתאימה לזוגות שאינם יכולים לתקשר וכל מפגש ביניהם מסתיים במריבה, או לזוגות שלא מוכנים לשמוע כלל את הצד השני ובטח שלא להתפשר על שום דבר שמנקודת מבטם הוא האמת המוחלטת.

חשוב לציין שהדרך הזאת יקרה משמעותית יחסית לאלטרנטיבה, ארוכה יותר, ובדרך כלל משאירה את ההורים בקשר הורי מתוח וטעון שפחות בריא לילדים. לכן, אם ניתן להימנע מבחירה בדרך זו זה כמובן עדיף מכל הבחינות.

האפשרות השניה היא כמובן הליך גישור. המגשר הינו צד ניטרלי שמייצג את שני הצדדים באותה מידה בדיוק.

הוא מציג בפניהם את כל הנושאים שלגביהם יצטרכו לקבל החלטה. נושאים בהם יש הסכמות מנוסחים באופן מיידי, ולנושאים בהם יש חילוקי דעות נכנס המגשר, כשתפקידו הוא לעזור לבני הזוג לפתור את המחלוקות ולהגיע לפשרה הוגנת שתהיה מקובלת על שניהם – וזה בעצם ההבדל המשמעותי ביותר.

בהליך גישור תקני ההסכם יחתם רק כאשר הוא יהיה מוסכם ע"י שני הבני הזוג, להבדיל מהליך משפטי בו צד שלישי (שופט או דיין) יכריע מה יהיה נוסח ההסכם ולאחר הפסיקה יהיה מאד קשה לשנות את ההחלטות. אין ספק שלהורים יש את היכולת הגבוהה ביותר להחליט מה נכון עבור ילדיהם, וכל מה שנדרש מהם על מנת שההליך יצליח הוא רצון ושיתוף פעולה.