אחד מהאתגרים הקשים ביותר עבור שופט הוא להחליט מה היא טובת הילדים בהליך גירושין. ככל שהילדים קטנים יותר כך האתגר גדול יותר.

השופט מבין שהפסיקה שלו תשפיע באופן מיידי על איכות החיים ובריאותם הנפשית של הילדים, וברוב המקרים החלטתו קשה לשינוי,  כך שבמידה והוא פסק בצורה שגויה החלטתו תישאר בתוקף לזמן ארוך.

אני חושב שכמעט כולכם תסכימו איתי שלמעט במקרים חריגים מאד אין שופט אחד בעולם שמכיר את הצרכים של הילדים שלכם טוב יותר מכם. לכן אם טובת הילדים אכן לנגד עיניכם, תסכימו איתי שאת ההחלטות לגבי עתיד הילדים יהיה נכון שתקבלו יחד בהליך גישור ולא בבית המשפט / בית הדין הרבני.

כשבני זוג מחליטים להתגרש ויש להם ילדים משותפים, בעיקר אם הילדים קטינים (מתחת גיל 18), ההורים  צריכים לוודא שיש לילדיהם גם אופק כלכלי נכון ובריא להמשך הדרך. אמירה זאת כוללת כמובן גם את האופק הכלכלי של שני ההורים.

ילדים צריכים אמא ואבא מתפקדים שלא מחסירים מהם שום דבר בהתאם לצרכים שלהם. להחלטות מסוג זה ניתן להגיע בשתי דרכים עיקריות: הראשונה היא כמובן הליך משפטי בו שופט או דיין ישמע את שני הצדדים, שיעשו הכל על מנת לשכנע את השופט שהצדק עומד לצידם. לפעמיים זה עלול להגיע לתהומות (לא חסרים סיפורים עצובים על דברים שקרו וקורים בבית המשפט לענייני משפחה) כי כל צד משתמש בכל ה"תותחים" שלו על מנת להשיג את מה שנראה לו הנכון ביותר עבור משפחתו.

ברוב המקרים הוא שוכח שיש גם צד שני ושהצד השני קשור אליו לכל החיים דרך ילדים משותפים. לפעמים בני הזוג שוכחים שיש חיים גם לאחר הגירושין וישנה התנהלות הורית שיצטרכו לקיים,  בין אם ירצו ובין אם לא, וככל שהתהליך יהיה ארוך יותר ומר יותר כך יחסי ההורים בהמשך הדרך יהיו מאתגרים יותר.

 כמובן שיש מצבים בהם אין מנוס מהליך משפטי, אבל זאת בהחלט צריכה להיות האפשרות האחרונה, לאחר שניסתם את כל הדרכים לסיים בטוב, גם אם זה אומר לוותר על דברים שנראים מהותיים, למען טובת הילדים.

חשוב לזכור שהילדים שלכם מרגישים הכל! אפילו אם הדברים לא נאמרו בקול רם הם מורגשים אצל הילדים ותפקידנו כהורים הוא למנוע מהם סבל ככל האפשר למען בריאות הנפש שלהם. לכן עדיף לתכנן את המהלך בצורה נכונה ולעשות הכל בשיא הדיסקרטיות. להלן מספר עצות ותובנות שרכשנו ב"מרכז מוסכם" במשך השנים, שיוכלו לעזור לכם להוריד כמה שיותר עומס מכתפי ילדיכם.

עצה ראשונה של גירושין עם ילדים

אל תערבו את הילדים!!!

בשום פנים ואופן אל תבקשו מילד לבחור צד, אל תסיטו אותו נגד  הצד השני, הוא ילד!!! הוא אוהב את שני הוריו בדיוק באותה מידה, אך ילד שניזון משמועות ולשון הרע נוטה לשמור אותן בליבו ואת זה מאד קשה להוציא החוצה (נכון גם לגבי מבוגרים). אז גם אם אתם מרגישים שנכון לספר לילד איך הצד השני פגע בכם ואיך הוא התנהג לא כשורה, קחו נשימה עמוקה ותעצרו לחשוב על ההשלכות של האמירה הזאת. בד"כ היא תגרור חוסר הבנה מצד הילד, הסתייגות מאחד ההורים וכמובן נקמה של הצד השני שיסביר "במלים יפות" למה הוא היה בסדר ודווקא הצד השני הוא בעייתי. זה ירחיק אתכם מאד כהורים, יגרום לחוסר אמון, ויש מקרים שהילדים אפילו לומדים לנצל את זה לטובתם. הם יודעים שאתם במלחמה כרגע ויכולים "לסחוט" ולהתנהג לא כשורה ,להתחצף ובעצם לעשות ככל העולה על רוחם, כי הם מבינים שאתם במצב קשה ואין לכם אנרגיות לחנך ולהעניש אותם, והם לא צריכים יותר מזה. לכן את כל הויכוחים, המריבות וחוסר ההסכמות שימרו לזמנים שאתם לבד ולא בקרבת הילדים, ובשום פנים ואופן אל תבקשו מהם לבחור צד!!!

עצה שנייה עבור גירושין עם ילדים

ספרו להם על הפרידה בעדינות, תזמינו אותם לערב משפחתי נחמד, תסבירו להם שאבא ואמא אוהבים אותם ותמיד יהיו ההורים שלהם אבל החליטו להיפרד מסיבות שלהם. תשתדלו להראות להם שיהיה  בסדר ושהעולם עדיין ממשיך להסתובב, והכי חשוב – תנו להם הרגשה של ביטחון. הם נכנסים למציאות שהם לא מכירים, מהיום בו נולדו הם מכירים אתכם כאמא ואבא באותו בית ולא באמת יודעים משהו אחר. חשוב לתת להם את ההרגשה שהמציאות החדשה איננה כה נוראית, ושאולי אפשר למצוא בזה מספר יתרונות כמו "יהיו לכם 2 בתים", "נחגוג לכם פעמיים ימי הולדת וכו'. תנו להם את הזמן לעכל את המצב החדש, ובמקרים שאתם מתרשמים שמאד קשה להם שווה להתייעץ עם בעל מקצוע כמו מלווה הורי על מנת לצלוח את השינוי בשלום.

עצה שלישית

עשו הכל על מנת להימנע מהליך משפטי. בהליך גירושין עם ילדים יש לא מעט אמוציות והחלטות שתצטרכו לקבל.

אם תגיעו חלילה למצב שצד שלישי יצטרך להכריע ביניכם זה עלול לגרור מלחמה מהסוג הגרוע ביותר שתוכלו לדמיין. הרבה פעמים את המחלוקות ניתן לפתור בהליך גישור מסודר, בזמן קצר ובצורה עניינית.

תבטיחו לעצמכם, לאחר ההחלטה, שלבית משפט לא תגיעו. שימו לנגד עיניכם את טובת הילדים ואל תתפתו ליצר הרע שמנסה לשכנע אתכם שאת המלחמה הזאת אתם מנהלים למען עתיד טוב יותר לילדים, ובשביל שתוכלו לתת להם את כל צרכיהם וכו'.

אני מבטיח לכם שאם תשאלו כל ילד להורים גרושים, שהוריו התנהלו בהליך משפטי ולאחר מכן הפכו לסוג של אויבים, האם הוא היה מוכן לוותר על אותו "שפע" שקיבל בתמורה לתקשורת בריאה יותר של הוריו, התשובה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, תהיה "כן!!!"

עצה רביעית של גירושין עם ילדים

אל תשתמשו בילדים ככלי למינוף האינטרס האישי שלכם. לפעמים זה נעשה בתום לב ולפעמים פחות, אבל הילדים אינם כלי ניגוח והם בטח לא אשמים בכך שהחלטתם להפריד כוחות. נסו לערב אותם כמה שפחות בהחלטות, בוויכוחים, ותבינו שגם הצד השני אוהב אותם לא פחות מכם. לפעמים הוא פחות יודע/ת להראות זאת אבל אין ספק שזאת אהבה שווה של שני ההורים. לכן צאו מתוך נקודת מבט ששניכם רוצים את טובת הילדים במידה שווה, ועכשיו נסו להבין יחד מה באמת הדרך הטובה ביותר עבורם (לא בהכרח מה שנראה לכם).

החלטתם להתגרש, עשיתם באמת כל מאמץ אפשרי לשמור על התא המשפחתי ושם דבר לא צלח. ניסיתם הליכים אלטרנטיביים כמו טיפול זוגי, סדנאות למיניהן, טיפול פסיכולגי או פניה לרב הקהילה לנסות להגיע לשלום בית אמיתי אבל הריבים והמחלוקות נשארו ואיתם הכעסים והרצון להפריד כוחות.

אבל שניכם מבינים שיש ילדים בתמונה ושהאחריות שיש לכם כלפי הילדים היא מלאה.

ההבנה שילד צריך אבא ואמא מתפקדים ושמחים היא משמעותית. המסר שתרצו להעביר לילדים הוא מסר של הורות טובה גם אם ההורים אינם בני זוג יותר. לכן הדבר החשוב והנכון ביותר לעשות לדעתנו במצב של פרידה היא לנסות לסיים את הנישואין בהליך של גישור ללא בתי משפט ומלחמות מיותרות שברוב המקרים יבליטו את הצד השלילי ביותר בכם.

ברור שכל אחד מבין זאת שהוא נמצא במצב רגוע ויושב לחשוב עם עצמו על הדרך שבא הוא רוצה להתגרש. אם נשאל 100 אנשים שלא שוקלים (כרגע) להתגרש ,איך הם היו מעדיפים לנהל הליך גירושין במידה ובעתיד יחליטו להתגרש- האם בהליך משפטי או גישור גירושין , סביר שהרוב המכריע  יעדיפו הליך גישור. הסיבות לכך ברורות : הליך הגישור הרבה יותר קצר, עולה הרבה פחות והכי חשוב פותח דלת להורות משותפת בריאה וארוכת טווח.

אז למה עדיין ישנם זוגות שבוחרים לעשות זאת בהליך משפטי

סיבה ראשונה היא, שבהליך משפטי אין תלות תלוי בבן/ת הזוג. אם החלטתי להתגרש ובן הזוג אינו רוצה אני עדיין יכול לגשת לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה ולפתוח תיק שבסופו כנראה יוביל להליך משפטי ולגט. הדבר אינו דומה בגישור: בשביל להגיע להליך גישור שני בני הזוג צריכים לבוא מרצונם החופשי. אם צד אחד אינו מעוניין להתגרש כי זה מרגיש לו לא נכון או לחילופין הוא רוצה להתגרש רק דרך בית משפט, הצד השני אינו יכול להכריח אותו להגיע להליך גישור.

סיבה נוספת, הרבה אנשים לא מודעים שהאפשרות לסיים את הנישואין בדרך אחרת מבית משפט קיימת בכלל, לפני 20 שנה הורגלנו שכרוצים להתגרש לוקחים עו"ד ומתגרשים בהליך משפט. היום לאט לאט יותר אנשים מבינים שזאת לא הדרך הנכונה והטובה ביותר ולא בכדי, אחרי חקיקת החוק החדש – החוק להסדר התדיינויות במשפחה, זוגות רבים בוחרים הליך של גישור.

סיבה שלישית ומובנת היא הכעסים והאגו. בהרבה מקרים הריב שהוביל את בני הזוג להתגרש הוא גם זה יגרום להם לא להגיע לגישור. צריך להבין שבני זוג מגיעים למצב שהם מחליטים לפרק את החבילה לאחר שנים ביחד ואחרי חשיבה ארוכה, קיים מטען אישי שכל אחד מבני הזוג נושא איתו. לא כל אחד מסוגל במצב כזה של חוסר תקשורת וכעס להגיע להליך גישור למרות שהוא יודע שזה בהחלט הדבר הנכון לעשות.

זוגות רבים מבינים, שהליך גישור יחסוך להם בכל דרך הרבה כאבי לב, כספים ולחצים מיותרים ובעיקר ישאיר אותם הורים מכבדים לילדיהם.

הסתכלו קדימה,

קחו לעצמכם 5 דקות ותדמיינו אתכם מקבלים במשפט את כל מה שרציתם, שהצלחתם/ן להוציא מבן/ת הזוג את כל מה שביקשתם ויותר.

מה יהיה עוד 5 שנים לדעתכם, איזה סוג של הורות תהיה לכם עם הילדים שאתם כ"כ אוהבים?

האם אתם חושבים שהילד יגדל בצורה טובה עם הורים שלא מתקשרים? אם תרצו שאת השמחות של המשפחה תעשו בנפרד? האם זה שווה את זה? תזכרו דבר חשוב, הילדים לא אשמים שאתם מתגרשים.

לסיכום:

הליך של גירושין כשמעורבים ילדים הוא לא דבר פשוט לכל הדעות, ואין ספק שהמהלך הזה ישפיע על הילדים, אבל בהחלט יש מקרים (לדעתי יותר מדי מקרים בתקופה שלנו) שבאמת אין מנוס מגירושין. אך לכם כהורים ישנה אחריות משותפת למזער ככל האפשר את הנזק, גם אם זה אומר לוותר על דברים שחשובים לכם. שבו לשיחה, שימו את המשקעים בצד, קבלו החלטה שכלתנית שאין מנוס מגירושין, ותחשבו איך עושים את זה עם כמה שפחות נזק לעצמכם וכמובן לילדיכם. תבטיחו לעצמכם שאתם לא מגיעים להליך משפטי אלא נותנים הזדמנות להליך גישור מסודר, מנסים לפתור את המחלקות בצורה מכבדת וראויה ויוצאים לדרך חדשה עם כמה שפחות משקעים וכעס.

אל תנסו להגיע להחלטות לבד. תבינו מראש שזה יגרור בעיות ומלחמות, חשדנות וכו'. קבלו החלטה מושכלת שאתם פונים לצד ניטראלי (מגשר מוסמך) שאיתו ורק איתו תנסו להגיע להסכמות משותפות.

רוב ההורים מצהירים שהילדים הם מעל הכל והם מה שבאמת חשוב. השאלה היא אם הלכה למעשה זה גם מה שהם עושים בפועל. אם הילדים אכן מעל הכל אז כל הורה צריך להבין שילד צריך אבא מתפקד ואמא מתפקדת שיוכלו לגדל אותם בנחת ובצורה הכי נכונה ובריאה עבורם, גם אם זה אומר לוותר, להתגמש, להקשיב לצד השני. אם אני רואה באמת את טובת הילד לנגד עיניי, אני יודע שהוא רוצה אבא ואמא בקשר טוב ומכבד. כמו שאמר שייקה מהגשש "ילד זה לא חוט מאריך"

נשמח לעזור. לייעץ ללא עלות או התחייבות התקשרו ל"מרכז מוסכם" וננסה לעזור.